החלטה בתיק ת"א 31337-09-12

בפני בקשה ליתן למבקש פטור מתשלום אגרת בית המשפט בגין תביעה שהגיש נגד המשיבים 1 ו- 2  לתשלום פיצויים בסך 8,792,671 ש"ח.

עניינה של התביעה הוא בהפרת חוזה שנכרת בין הצדדים בעל פה או על דרך התנהגות בחודש ינואר 2011, לפיו המבקש, בין היתר, יקבל בלעדיות הפצה (למעט סין וישראל) על מוצר בשם "כנען" (להלן: "המוצר").

לטענת המבקש, לאחר שסוכמו תנאי העסקה עם מנכ"ל המשיבה 1, החל בהכנות לבניית עסקו בלונדון שבאנגליה. בין היתר, עבר להתגורר באי הבריטי, שכר עובדים, שכר מחסן, שכר חנות, השקיע במיתוג המוצר מאות אלפי שקלים, חתם על חוזים ארוכי טווח עם לקוחות ממדינות שונות ויצר שוק לקוחות מקומי ויצר שוק לקוחות מקומי ועולמי גדול באופן יחסי לזמן ההתקשרות. ברם, לאחר תקופת מה, הסתבר למבקש על ידי אחד מלקוחותיו כי המוצר אינו תואם את המוצר כפי שהוצג או רשום על גביו, מבחינת מרכיביו ואישוריו. כך על פי הטענה, המוצר אינו עומד בסטנדרט Ecocert , אין למוצר אישור ממשרד הבריאות בישראל, ועוד אישורים המפורטים בכתב התביעה בהרחבה.

כתוצאה מכך, המבקש אשר התחייב ללקוחות רבים לגבי המוצר ותכונותיו, פנה באופן חוזר ונשנה למשיבה 1 על מנת שתסדיר את כל האישורים הדרושים למוצר או לחילופין , תספק לו סחורה תקינה של המוצר. המשיבה 1 סירבה לעשות כן. המבקש נאלץ לחסל את עסקו והפסיד כספים שהשקיע במוצר ואף רווחים כתוצאה מביטול חוזים עם גורמים שונים. בד בבד, מצא את עצמו המבקש חשוף לתביעות מצד צדדים שלישיים. בבקשה לפטור מאגרה טוען המבקש כי מצבו הכלכלי הוא קשה ואין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה, וכי סיכויי התביעה טובים.

המשיבים מתנגדים לבקשה. בפתח תגובתם מציינים המשיבים כי דינה של הבקשה להידחות על הסף מחמת שלא צורף אליה תצהיר בהתאם לנדרש בתקנות. הם טוענים כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש להוכחת היעדר יכולתו הכלכלית ובכל מקרה לא פרש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לעניין מצבו הכלכלי. הם גם טוענים כי הסכום הנקוב בכתב התביעה הינו מופרז וחסר כל בסיס. באשר לסיכויי התביעה טוענים המשיבים כי התביעה אינה מבססת את הסכום לו עותר המבקש בכתב התביעה.

המדינה הגישה את עמדתה באמצעות פרקליטות המחוז והודיעה כי היא משאירה לשיקול דעתו של בית המשפט את שאלת עמידתו של המבקש באגרה בהתבסס על תגובות הצדדים בהליך.

לאור התנגדות המשיבים, בהחלטתי מיום 18.12.12 הוריתי למבקש להשלים מסמכים נוספים ע"מ לקבל תמונה רחבה יותר בדבר מצבו הכלכלי, וכן הוריתי לצרף תצהיר התומך בטענותיו. בנוסף, נתבקש המבקש לתת הסבר מדוע אינה מופרזת, ולפרט את סכום התביעה בצירוף מסמכים תומכים.

המבקש בתצהירו העיד כי חשבונו באנגליה נסגר עקב יתרת חוב בסך של 11,500 פאונד. לטענתו, הוא נטל הלוואה על סך 30,000 ש"ח (שהתווספה להלוואה קודמת על סך 80,000 ש"ח) וזאת לשם החזר חלק מחובותיו ולצורכי מחייתו הבסיסיים. הוא מוסיף, כי אינו משלם שכר לעו"ד וכי יש ביניהם הסכם שכ"ט לפיו עו"ד יקבל 35% מן הפיצוי שיפסק למבקש. לטענתו, אין בבעלותו כספים, חסכונות או נכסי ניידי (מעבר למפורט בתצהיר הראשון, קרי אופנוע ומכונית) בארץ ו/או בחו"ל ואין בבעלותו או בחכירתו נכסים, וכך גם לחברה שבבעלותו, אשר נושאת רק בחובות.

לענין גובה התביעה, המבקש התייחס למספר מרכיבים מהם נגזר סכום התביעה אותו הוא דורש. בין היתר, המבקש הציג חוזה עם חברת הפצה הודית לתקופה של 5 שנים, חוזה ל-3 חודשים עם חברה למכירת מוצרים אורגניים בבולגריה, הזמנות של המוצרים בקרב לקוחות שונים, וכן צירף דוחות הכנסה ממכירות בחנויות באנגליה, באינטרנט, לחברות קטנות ומתערוכות. בנוסף, המבקש פירט את המרכיבים על פיהם נגזרת דרישתו לפיצויי הסתמכות (רכישת סחורה, העתקת מגוריו, רכישת מחסנים וכד'), וכן, טען לנזק לא ממוני, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. לטענתו, הוא בנה את עסקו בצורה טובה והגיע ללקוחות ולמקומות רבים ביחס לזמן הקצר שפעל, והצליח למכור את המוצרים לקהל יעד גדול מאוד יחסית. לדבריו, הסכומים שהוא מבקש הנם מינימאליים ואינם משקפים את הפוטנציאל של העסק, לו המוצר היה תקין ו/או עומד בתקנים. אופן החישוב של פיצויי הציפייה נעשתה, לטענתו, לפי לקוחות קיימים שגויסו ולא מתוך הרווח הצפוי מגיוס לקוחות חדשים עתידיים. כמו כן, פיצויי הציפיה נגזרו מהזמנות ראשונות בלבד של הלקוחות, ואילו, היו נגזרים מהזמנות עוקבות של הלקוחות, הרווח הצפוי היה גדול בהרבה. לטענתו, אלמלא העסק היה נסגר לאחר חצי שנה, הוא היה מתעתד לעבוד על פי החוזים שנרקמו ל-5 שנים לפחות. משכך, ברי, כי הוא לא תיכנן שהעסק יהיה פתוח למשך חצי שנה אלא בכוונתו היה להקים עסק למשך שנים רבות.

המבקש מוסיף, כי חלו שינויים מהתצהיר הקודם, וכעת הוא מצהיר שאינו עובד יותר במסעדה שכן לטענתו היא נסגרה ביום 1.1.13. לדבריו, החל מיום 1.1.13 הוא עוסק אך ורק במכירת מוצרים באינטרנט, כאשר השכר החודשי שהתקבל עבור חודש ינואר 2013, בקיזוז רכישת הסחורה, הינו בסך של 6,000 ש"ח נטו.

לטענת המשיבים, תצהירו המשלים ומסמכיו של המבקש אינם מוסיפים דבר לעניין סיכויי התביעה להתקבל שכן הסכומים הנתבעים דמיוניים ומופרזים. לטענתם, המבקש חזר בתצהירו ובתשובתו, כמעט מילה במילה על האמור בכתב התביעה, וצירף שוב את אותם הנספחים, כאשר המבקש לא התייחס כלל לעניינים שהועלו בתשובת המשיבים לבקשה. לטענתם, לפי מסמכי חשבון הבנק שהמבקש צירף, מתברר כי החל מחודש יולי 2012 יש למבקש הכנסה משמעותית ממכירות באתר וואלה, כלומר, המבקש לא דיווח עד עתה על הכנסותיו מעבודתו עבור אתר וואלה, אלא יצר מצג כאילו כל הכנסותיו הם ממשכורות שכר מינימום במסעדה בלבד. בנוסף, המבקש הצהיר כי הוא מקבל סכומי כסף משמעותיים ממכירת הדירה בבאר שבע.  מבחינת דפי החשבון שצורפו, עולה כי מדובר בהעברות שהמבקש העביר בעצמו מחשבון בבנק מזרחי. דהיינו, המבקש מורשה לפעול בחשבון בבנק מזרחי והוא מעביר לעצמו סכומים נכבדים מהחשבון הנ"ל, ומכנה אותם כתקבולים בגין "מכירת הדירה בבאר שבע". לטענת המשיבים, אינם יודעים מי הבעלים של החשבון הנ"ל, מדוע המבקש מורשה לפעול בו, ואיזה  כספים שייכים למבקש בחשבון הנ"ל, בגין יתרת התמורה ממכירת דירתו בבאר שבע, אשר על כן, ראוי כי על עניינים אלו יתקבל מענה.

דיון

תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי זכאות לפטור מאגרה מותנית בהוכחת שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, השני, עילת התביעה נשוא בקשת הפטור מאגרה בעלת סיכוי. ההלכה הפסוקה מורה כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (פורסם במאגרים, 31.12.89).

יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפני, מביא לידי מסקנה כי אין להיעתר לבקשה. אסביר.

בקשה לפטור מאגרה חייבת להיות מפורטת ולפרוס את מלוא התשתית הכלכלית הנכונה. פריסת תשתית כלכלית חלקית או לא נכונה, כפי שנעשה בענייננו, תוך אי המצאת מלוא העובדות, יש בה כדי להשליך על מתן הפטור.

מן החומר שבפניי עולה, כי בניגוד לאמור בבקשתו של המבקש מיום 12.9.12, בה טען כי סך הכנסותיו עומדות על 4,000 ש"ח מעבודותו במסעדה, עולה בבירור כי כבר מחודש יולי 2012 ועד לחודש ספטמבר 2012 היו למבקש הכנסות נוספות מחברת וואלה פיי בע"מ, באלפי ובעשרות אלפי שקלים. כמו כן, מהתרשמות מחיובי כרטיס האשראי של המבקש, עולה כי מידי חודש המבקש הוציא בין אלפי לעשרות אלפי שקלים, מיותר לציין, כי המבקש לא הסביר מה עומד מאחורי היקף הוצאות אלו. בנוסף, המבקש לא נתן הסבר מה עומד מאחורי ההעברות מהחשבון בבנק המזרחי, ומדוע מופיע כי מבצע ההעברות הוא המבקש עצמו, וזאת כשבתצהיר הוא טוען לכך לכך שמדובר בכספים ממכירת הדירה בבאר שבע. המבקש לא צירף תדפיסים מבנק המזרחי או אסמכתאות לכך שאכן הועבר לו כסף בגין מכירת הדירה.

בנוסף, מבלי לפגוע באמור, ולמרות דרישת ביהמ"ש מהמבקש להציג את מלוא הנתונים מהבנק בחו"ל, והארכות שניתנו למבקש, לא הוצגה לביהמ"ש תמונה מלאה בעניין זה עד כה, ואין די בהצגת אסמכתא לסגירת החשבון כדי ללמוד על ההתנהלות הכספית בחשבון זה.

גם לעניין גובה שכר הטרחה, לא דייק המבקש בתצהירו, שכן המסמכים שצירף מלמדים, לכאורה, על שכ"ט שמתייחס לכל ההתקשרויות בסך 30% מהתוצאה שתתקבל ואילו בתצהירו, הוא טען לשכ"ט של 35%, דבר זה מצביע גם הוא על נטייתו של המבקש לא לדייק בדבריו.

לפיכך, לאחר עיון במסמכים הנוספים, שהמבקש צירף לעניין יכולתו הכלכלית, לא שוכנעתי כי המבקש אכן נעדר יכולת כלכלית, וכי אין בידו לשלם את האגרה.